#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ר' יהושע בן לוי חידש דהמודד וכלתה מידתו באמצע העיר, העיר עולה לו למניין האלפיים אמה, ואם העיר כולה בתוך תחומו, חשבינן לכולה כד' אמות. ואמר ר' אידי דדברי נביאות הן. איזה חלק מדברי ריב&quot;ל מבואר במשנה, ואיזה חידוש ?	"ס""ד להוכיח הכל ממתני' דאנשי עיר קטנה אין מהלכים את עיר גדולה, ואנשי גדולה מהלכים את קטנה. וע""כ החילוק דאיירי במודד, והקטנה כלה בתוך תחום הגדולה, והגדולה לא בתחום הקטנה.<p></p><p dir=""rtl"">ודחינן דאיכא למאן דתני דגם אנשי קטנה מהלכים את הגדולה, ומעמיד במניחים את העירוב בעיר האחרת. ואינו נוגע לנידו""ד דאיירי במודד.</p><p dir=""rtl"">ואמרינן דמ""מ את הא דאם כלה באמצע העיר אין העיר עולה לד""א יש ללמוד מהא דתנן גבי מודד, דאפילו מידתו כלה במערה אין לו אלא תחומו. וחידושו דריב""ל הוא דהיכא דהעיר נגמרת בתוך אלפיים, אינה עולה אלא כד""א.</p>"	<br/>עירובין דף סא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עיר הסמוכה לנחל, באיזה אופן מודדים לכ&quot;א מביתו, ובאיזה מחומת העיר, ומדוע ? ומהיכן סבר רב יוסף להוכיח כן ?	בעשו לה דקה ד' אמות מחומת העיר.</p><p dir='rtl'>בלא עשו דקה מפתח ביתו, דאי&quot;ז דירה ראוייה מפחד הנהר, והו&quot;ל כיושבי צריפין.</p><p dir='rtl'>וסבר רב יוסף להוכיח כן מהא דשרי רבי לבני גדר להלך לחמתן, ולא לבני חמתן לילך לגדר. והיינו משום דהם עשו דקה והם לא.	<br/>עירובין דף סא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה טעם התיר רבי לאנשי גדר שירדו לחמתן, ולא לאנשי חמתן שירדו לגדר ? (4)	"א. היו הערים בשיפוע, אנשי גדר עשו דקה ומודדים להם מהחומה, ואנשי חמתן לא, ומודדים מפתח ביתם.<p></p><p dir=""rtl"">ב. אנשי גדר היו הורגים בבני חמתן בשבת דשכיחא שכרות, ורק במקומם של בני חמתן לא היו עושים כן, דכלבא בלא מתיה שב שנין לא נבח.</p><p dir=""rtl"">ג. היתה חמתן עיר העשויה כקשת, שמודדים לכ""א מפתח ביתו. ואינם יכולים להגיע אלא עד חומת חמתן. ולבני גדר מדדו מן החומה.</p><p dir=""rtl"">ד. גדר היתה עיר גדולה וחמתן קטנה, וע""כ חמתן נחשבה כד""א, וגדר לא.</p>"	<br/>עירובין דף סא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"השובת או מניח עירובו במקום מוקף מחיצות או מערה, או בעיר חריבה, או מיושבת, האם נותנים לו את כולה בד""א או לא ? (וכמי הלכה ?)&nbsp;<div>ומה הדין במודד וכלתה מידתו שם ?</div>"	שובת, נותנים לו את כל המקום לכו&quot;ע. </p><p dir='rtl'>מודד וכלתה מידתו, אין נותנים לו את כל המקום.</p><p dir='rtl'>מניח עירובו, לר&quot;ע מודדים ממקום עירובו. </p><p dir='rtl'>לרבנן, במערה שאין בה דיורים, מודדים מהעירוב. עיר מיושבת מודדים מגבולות העיר. עיר חריבה הראויה לדיורים מח' אמוראים בדעת רבנן.</p><p dir='rtl'>והלכה כרבנן.	<br/>עירובין דף סא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הכוונה בתשובת רבנן, דהניח עירובו במערה אין נותנים לו את כולה מפני שאין בה דיורים ? (2)	מח' אמוראים אי כי אין בה בפועל דיורים, וה&quot;ה בעיר חריבה.</p><p dir='rtl'>או כי אינה ראוייה לדיורים. אבל בעיר חריבה מודדים מגבולות העיר.	<br/>עירובין דף סא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הא דתניא דשבת בעיר או במערה מהלך את כולה, ואילו במניח עירובו מודדים ממקום העירוב, איירי בחריבה או בישובה? וכמאן אתיא? ובמה היא דומה למערת צדקיהו?	"לס""ד עיר דומיא דמערה דחריבה, ודומיא דמערת צדקיהו. ואתי כרבנן, דלר""ע אפילו במיושבת אין מודדים אלא ממקום עירובו. [ואילו הא דבשבת נותנים את כל המקום אינו דווקא בעיר, אלא גם בקמה קצורה וכיו""ב, רש""י]. וחזינן דרבנן מודו בחריבה.<p></p><p dir=""rtl"">למסקנא מערה דומיא דעיר דמיושבת, [ודומיא דמערת צדקיהו שגדולה, אבל אינה מיושבת] וכר""ע דאפ""ה במניח מודדים ממקום העירוב.</p>"	<br/>עירובין דף סא		
